הקשר בין האדם לכלב הוא קשר שיש בו הרבה קסם וגם לא מעט מסתורין. היום מרבית הכלבים הם יצורים מבויתים התלויים באדם; הוא מגדלם , מאלפם ומפתח זני כלבים שלא היו קיימים בלי התערבותו. הכלב תלוי באדם המטפל בו לסיפוק צרכיו הקיומים: אוכל, שתייה, תנועה, מחסה, ועוד… האדם נעזר בכלב לצרכים שונים : רעיית צאן ובקר, ליטוף ושעשוע (חיות מחמד), שמירה והגנה, ספורט ועוד…הכלב בהיותו יצור האוהב משחק, מסוגל להתייחס אל מה שאנו קוראים "עבודה" כאל משחק. בדרך זו ניתן ללמד את הכלב לבצע פקודות ומשימות. האדם למד להיעזר בכלב למטרות שירות כגון נחייה לעיוורים, עזרה לנכים ולחרשים ועוד… בשנים האחרונות  נחשפו האפשרויות  הטיפוליות הגלומות בקשר בין האדם לכלב:  הכלב מקבל את האדם כפי שהוא, ללא ביקורת מילולית או התנהגותית וללא תנאים. אנשים המתקשים ביצירת קשר מוצאים לעיתים כי קל להם יותר ליצור קשר עם כלב. בהדרגה, ניתן להיעזר במודל הקשר עם הכלב  כדי לפתח קשר גם עם אנשים. יכולתו  של הכלב לספוג התנהגויות חריגות כמו רעש, השתוללות, מתח, תוקפנות  אי- שקט וכד'  הופכות אותו ל"חבר  אידיאלי"  עבור ילדים ואנשים בני גילאים שונים. נוכחותו יכולה להרגיע ולתמוך בשעת מצוקה, חרדה, כעס, תסכול ובדידות. הכלב יכול, בנוסף לכך גם לעורר תגובות רגשיות חיוביות אצל האדם, להלהיבו ולשמחו.

הקשר עם הכלב יכול לפתוח פתח לעבודה שיקומית הכוללת קבלת אחריות לכלב, ביצוע משימות  הקשורות לגידולו ואילופו וגורם מדרבן לתרגול מיומנויות-חיים חשובות לאדם. הדימוי העצמי של האדם ובטחונו בעצמו  עשויים להשתפר באמצעות יצירת "חוויה מתקנת" הן של קשר עם יצור חי אחר והן של מסוגלות, אחריות ושליטה שהושגו באמצעות העבודה עם הכלב.